פרטי כבר בתכנון
כלי הקראה בדרך כלל שולחים את הטקסט שלך לשרת. ל-Readalix אין שרת כזה. קולות מקומיים נוצרים בתוך התוסף עצמו, על החומרה שלך.
בתוקף מ-14 באוקטובר 2026 · חל על תוסף הדפדפן Readalix ועל readalix.com.
אין לנו שרת ואין לנו מערכת חשבונות. לעולם לא נקבל את הטקסט שאתה קורא, ולעולם לא נקבל את הכתובת של דף שאתה מבקר בו. החריג היחיד הוא קריאה שנכשלת: שם האתר בלבד (למשל bbc.com) נשלח כדי שאפשר יהיה לגרום לדף לעבוד, אף פעם לא הכתובת, ואף פעם לא אתר ברשת פרטית או קובץ במחשב שלך. אין מעקב בין אתרים, אין פרסום, ושום דבר לא נמכר ולא משותף. התוסף כן שולח נתוני שימוש אנונימיים, המתוארים בהמשך, ואפשר לכבות אותם.
מה התוסף שומר, ואיפה
- מסונכרן בין הדפדפנים שלך (אחסון הסנכרון של Chrome): ההגדרות שלך: הקול שבחרת, שפה, מהירות קריאה, צבעי הדגשה, קיצורי מקלדת, פריסת שורת הכלים, קולות ושפות מוסתרים, שפה לפי אתר, האתרים שבהם כיבית את Readalix או אישרת רק קולות במכשיר, האם מותר להקריא שדות סיסמה, שפת הממשק, ואילו רמזים סגרת.
- במכשיר הזה בלבד: מפתח ה-API האופציונלי שלך ל-Gemini, ל-OpenAI או ל-ElevenLabs (עם ElevenLabs, גם המודל וסגנון הדיבור שבחרת ושמות הקולות שבחשבון ElevenLabs שלך), מודלי קול שהורדו, המטמון של אודיו שכבר נוצר, מונה השימוש החינמי היומי, סימון תשלום, תאריך ההתקנה של העותק הזה, האם המחשב שלך מוגדר למצב כהה, המחירים הנוכחיים של פרימיום, ואם חיברת את Google Drive, אסימון גישה לשעה אחת ומזהה התיקייה שאליה מגיעים הייצואים.
- עבור כלי החיתוך: במכשיר הזה בלבד, האלפבית שבחרת לחיתוכים באתר, לכל אתר שבחרת בו; ובזיכרון בלבד, המילים של החיתוך האחרון שלך, עד שתסיר אותו, תעזוב את הדף או תסגור את הדפדפן. כמו כן, במכשיר הזה בלבד, האלפבית האחרון שבחרת לחיתוך בכל אתר; ובזיכרון בלבד, התמונה של החיתוך האחרון שלך לכל אחת מ-4 הלשוניות האחרונות, כדי שאפשר יהיה לקרוא אותה שוב באלפבית אחר. וגם, במכשיר הזה בלבד, כמה פעמים הוצגה אנימציית ההסבר של כלי החיתוך והאם כבר שרטטת תיבה, כדי שהיא תפסיק להופיע.
- עבור קורא ה-PDF: במכשיר הזה בלבד, עותק של קובצי ה-PDF שאתה פותח בקורא מהמחשב שלך (שנבחרו או נגררו), עם כפתור Readalix על PDF במציג של הדפדפן עצמו, או מתפריט “פתיחה באמצעות” של Google Drive (הקובץ ושמו, אף פעם לא המיקום שלו בדיסק), כך שטעינה מחדש של הלשונית או הפעלה מחדש של הדפדפן מחזירות את אותו מסמך, גם כשהאתר ששלח אותו לא יכול לשלוח אותו שוב. החדשים ביותר נשמרים, עד 5 קבצים ו-500 MB בסך הכול, והישנים נמחקים ראשונים; קובץ נשאר כל עוד לשונית קורא מציגה אותו, וקובץ שלא נפתח אף פעם (לא PDF, פגום, או שהסיסמה שלו לא הוזנה) נמחק כשהלשונית נסגרת. PDF שהקורא פותח מכתובת בדרך אחרת (קישור, תצוגה מקדימה של Google Drive או Gmail, כתובת שהוקלדה) לא מועתק: הוא נטען מהכתובת הזו מחדש בכל פעם. נשמר גם, עבור 200 ה-PDF האחרונים שלך ומתויק לפי טביעת אצבע של תוכן הקובץ ולא לפי שמו או כתובתו: השפה שבה נקרא, כל שפה שבחרת עבורו, והתשובה שלך כשהקורא שאל אם לקרוא את התמונות שבו, כדי שלא ישאל שוב. PDF שנוצר על ידי אפליקציית אינטרנט (דף חשבון או חשבונית שאתר פותח בלשונית משלו, עד 50 MB) מועתק לכאן ברגע שכפתור Readalix מופיע עליו, כך שהכפתור ימשיך לעבוד גם אחרי שהאתר נסגר או התקדם הלאה. העותק הזה נמחק כשאתה סוגר את הלשונית שלו, מפעיל מחדש את הדפדפן או מעדכן את התוסף, והעותקים תופסים 150 MB לכל היותר. ברגע שאתה פותח אותו בקורא, הוא נשמר כמו PDF מהמחשב שלך, בשם כותרת הדף שיצר אותו. בחלון פרטי שום דבר לא מועתק, והקורא לא מוצע. סיסמה שאתה מקליד כדי לפתוח PDF נעול לא נשמרת לעולם: היא נשארת בזיכרון הלשונית הזו בלבד כל עוד המסמך פתוח.
- עבור קובצי PDF סרוקים: במכשיר הזה בלבד, הטקסט שהקורא זיהה בהם, עם המקום של כל מילה בדף, כך שסריקה שנפתחת שוב מוכנה לקריאה מיד במקום להיות מזוהה מחדש, מה שיכול לקחת כמה דקות במסמך ארוך. זה חל על כל סריקה שאתה פותח בקורא, מהמחשב שלך או מהאינטרנט. הוא מתויק לפי טביעת אצבע של תוכן הקובץ, אף פעם לא לפי שמו או כתובתו, ונשמר עבור 32 הסריקות האחרונות שפתחת (150 MB לכל היותר), והישנות נמחקות ראשונות. תמונות העמודים לא נשמרות. גם מודלי זיהוי הטקסט נשמרים, אחרי שהורדו, כך שכל אחד מהם יורד פעם אחת בלבד. נשמרים גם: האלפבית שבחרת לאחרונה לסריקות, ומונה של כמה פעמים תיקנת את השפה שהקורא ניחש עבור PDF, כדי שינחש טוב יותר בפעם הבאה.
- עבור ההכתבה: במכשיר הזה בלבד, מודל זיהוי הדיבור שהורדת (80 עד 566 MB, באחסון של הדפדפן עצמו עד שתסיר אותו בהגדרות ← הכתבה), המודל והשפה שבחרת ואחרי כמה זמן של שקט ההכתבה נעצרת, ותוצאת בדיקת מהירות קצרה של השבב הגרפי שלך, שבחרה את המודל עבור המחשב הזה; ועד שתנקה אותן או תסגור את הדפדפן, המילים שהכתבת, כדי שיחכו לך כשתפתח שוב את שורת הכלים.
- עבור הקולות האישיים שלך: במכשיר הזה בלבד, כל הקלטה שהקלטת או שבחרת כדי ליצור ממנה קול (עד 15 שניות כל אחת, כשהשקט בשני הקצוות חתוך), השם שנתת לקול, והקול שנוצר מההקלטה עבור כל שפה שאתה קורא בה, וכן המיקרופון שבחרת להקלטה, אם בחרת אחד. שום דבר מזה לא מסונכרן לדפדפנים האחרים שלך. הסרת קול מוחקת את כל זה, והסרת ההתקנה מוחקת את כל הקולות. המיקרופון משמש רק בזמן שאתה מקליט, מהלחיצה על הקלטה ועד הלחיצה על עצירה.
הכול נמצא בדפדפן שלך. הסרת התוסף מוחקת אותו. אפשר לבדוק את מטמון האודיו ולנקות אותו בכל עת דרך הגדרות ← ניהול מטמון. מה שקורא ה-PDF שומר לא מופיע שם: הוא מתנקה לבד, הישן ראשון, כמתואר למעלה.
מה יוצא מהמכשיר שלך
- קולות הדפדפן, Piper, Kokoro, Supertonic והקולות האישיים שלך: שום דבר. הדיבור נוצר במכונה שלך; הטקסט לעולם לא יוצא מהדפדפן. זה כולל גם את ההקלטות שמהן נוצרים הקולות האישיים שלך: הן נשארות במכשיר הזה. גם כשקובץ מיוצא מקבל שם, זה נעשה על ידי המודל המובנה בדפדפן שלך, במכשיר הזה.
- קולות Microsoft, Gemini, OpenAI ו-ElevenLabs: רק המשפט שמדובר כרגע נשלח לספק הזה, כדי שאפשר יהיה להפוך אותו לאודיו (עם ElevenLabs, יחד עם סגנון הדיבור שהגדרת, אם הגדרת). הוא מטופל לפי מדיניות הפרטיות של הספק עצמו. שום חלק מהטקסט שאתה קורא לא נשלח אלינו. כשאחד הקולות האלה נבחר, התוסף עשוי גם לשלוח לספק בקשה ריקה, בלי טקסט ובלי מפתח, רק כדי לבדוק אם אפשר להגיע לשירות שלו, וכך הוא יכול לומר לך שהקול צריך חיבור לאינטרנט לפני שתלחץ על הפעלה. אם הבדיקה נכשלת, התוסף מבקש קובץ קטן אחד מ-readalix.com כדי להבדיל בין “הרשת הזו חוסמת את הספק” לבין “למכשיר הזה אין רשת”, וכך הוא יכול לציין את הסיבה הנכונה. הבקשה הזו לא נושאת טקסט, מפתח או מזהה, ונרשמת רק כמו כל בקשת אינטרנט רגילה לאתר שלנו.
- מפתחות ה-API שלך: נשלחים רק לספק שהם שייכים לו (Google, OpenAI או ElevenLabs), ישירות מהדפדפן שלך. מפתח ElevenLabs משמש גם לשליפת רשימת הקולות שבחשבון ElevenLabs שלך ונתוני צריכת הקרדיטים של החודש הנוכחי. הם נשמרים במכשיר שלך, לא מסונכרנים, ולעולם לא מועברים אלינו.
- הורדות קולות: הורדת קול של Piper, Kokoro או Supertonic, או של המודל שבעזרתו הקולות האישיים שלך קוראים בשפה מסוימת, מביאה את קובץ המודל מ-Hugging Face, שרואה את הבקשה כמו בכל הורדת קובץ. אם אי אפשר להגיע ל-Hugging Face מהרשת שלך, אותו קובץ מתבקש במקום זאת מ-readalix.com, שמביא אותו מ-Hugging Face ומעביר אותו הלאה ללא שינוי. הבקשה הזו לא נושאת טקסט, מפתח או מזהה, ונרשמת רק כמו כל בקשת אינטרנט רגילה לאתר שלנו.
- Google Drive, רק אם הפעלת אותו: שמירת ייצוא ל-Drive מעלה את קובץ האודיו או הווידאו הזה לחשבון Google שלך, לתיקייה בשם Readalix. Google מקבלת את הקובץ עצמו, כי היא שומרת אותו בשבילך. שום דבר אחר על הקריאה שלך לא נשלח, והתוסף אף פעם לא מעלה משהו שלא ביקשת ממנו לשמור.
- חיתוך וקריאה: שום דבר. כשאתה גורר תיבה מעל חלק מדף, התוסף מצלם את הלשונית הנראית ומזהה את המילים שבתיבה במכשיר שלך. התמונה והמילים שבה לעולם לא יוצאות מהדפדפן. מודלי זיהוי הטקסט (שמשמשים גם לקריאת PDF סרוקים בקורא של Readalix) יורדים פעם אחת מ-Hugging Face, שרואה את הבקשה כמו בכל הורדת קובץ. כשהמילים בתיבה נראות כמו אלפבית אחר, המודל של אותו אלפבית (כ-8 עד 21 MB) עשוי לרדת באותה דרך, בלי לשאול, כדי לקרוא אותן. אם אי אפשר להגיע ל-Hugging Face מהרשת שלך, המודלים האלה מגיעים דרך readalix.com במקום, באותה דרך כמו הורדות קולות.
- קובצי PDF סרוקים בקורא של Readalix: שום דבר מהמסמך. כשהעמודים של PDF הם תמונות של טקסט, הקורא מזהה את המילים במכשיר שלך, ולא העמודים ולא הטקסט שלהם יוצאים מהדפדפן. כדי לעשות זאת הוא צריך מודלי זיהוי טקסט, עד כ-31 MB, שהוא מוריד מ-Hugging Face בעצמו בפעם הראשונה שאתה פותח סריקה (או משתמש בכלי החיתוך, ששותף להם), בלי לשאול קודם, ומציג את התקדמות ההורדה בזמן שהיא רצה. סריקה באלפבית שלא קראת קודם מוסיפה את המודל של אותו אלפבית, כ-8 עד 21 MB. כל מודל יורד פעם אחת ונשמר במכשיר הזה, כך שסריקות מאוחרות יותר באותו אלפבית לא צריכות הורדה. Hugging Face רואה את הבקשה כמו בכל הורדת קובץ, אף פעם לא את המסמך. אם אי אפשר להגיע ל-Hugging Face מהרשת שלך, המודלים האלה מגיעים דרך readalix.com במקום, באותה דרך כמו הורדות קולות.
- תצוגות מקדימות של PDF ב-Gmail, ב-Google Drive ובמציגי ה-PDF של אתרים: כדי להחליט אם להציג את כפתור Readalix בתצוגה מקדימה, התוסף מבקש מהאתר שמציג אותה את אותו קובץ שוב, עם הכניסה הקיימת שלך לאתר, כמו שהדפדפן שלך עשה כדי להציג אותו. אם האתר לא ישלח רק חלק מהקובץ, ייתכן שכל הקובץ יורד, עד 64 MB. הקובץ עובר רק בין האתר לדפדפן שלך, הוא לא נשמר, ושום דבר עליו לא נשלח אלינו. אם הבדיקה נכשלת, היא נוסתה עוד פעם אחת אחרי 30 שניות, אף פעם לא בתדירות גבוהה יותר. זה אף פעם לא קורה בחלון פרטי, או באתר שבו כיבית את Readalix.
- הכתבה: שום דבר. הקול שלך הופך לטקסט במכשיר שלך, רק מהרגע שאתה לוחץ על התחלה ועד שאתה לוחץ על עצירה (או עד שלא נשמע דיבור במשך הזמן שנקבע בהגדרות ← הכתבה, שלוש דקות אם לא שינית אותו), כשמיקרופון אדום מופיע על הסמל בשורת הכלים, והצליל והמילים לעולם לא יוצאים מהדפדפן. שום דבר לא מוקלט. מודל זיהוי הדיבור (80 עד 566 MB, לפי המחשב שלך) יורד פעם אחת, כשאתה לוחץ על הורדה, מ-Hugging Face, שרואה את הבקשה כמו בכל הורדת קובץ. אם אי אפשר להגיע ל-Hugging Face מהרשת שלך, הוא מגיע דרך readalix.com במקום, באותה דרך כמו הורדות קולות.
Google Drive, אם חיברת אותו
שתי תכונות אופציונליות משתמשות ב-Google Drive שלך: הכלי “שמירה כאודיו או כווידאו” יכול לשמור שם את הקובץ שלו במקום בתיקיית ההורדות, ו“הוספה ל-Google Drive” (בהגדרות כלליות) מאפשרת לפתוח PDF מתפריט “פתיחה באמצעות” של Drive ישירות בקורא של Readalix. אלה הסיבות היחידות שבגללן התוסף מבקש חשבון Google, ושתיהן נשארות כבויות עד שתפעיל אחת מהן.
- מה אנחנו מבקשים מ-Google: הרשאה להוסיף קבצים ל-Drive שלך ולפתוח את הקבצים שאתה בוחר לפתוח עם Readalix, ואם אתה משתמש ב“הוספה ל-Google Drive”, להופיע בתפריט “פתיחה באמצעות” של Drive. שום דבר אחר. ההרשאות המדויקות הן אלה ש-Google מכנה
drive.file, שמכסה רק את הקבצים שהתוסף עצמו יוצר ואת אלה שאתה פותח איתו, ו-drive.install, שרק מוסיפה את הפריט הזה לתפריט. המסמכים, התמונות והתיקיות הקיימים שלך נשארים מחוץ להישג יד: התוסף לא יכול לדפדף בהם, לקרוא אותם או למחוק אותם, גם אם היה רוצה. - מה נשמר במכשיר שלך: אסימון גישה של Google, שפג תוקפו אחרי שעה, ומזהה התיקייה Readalix כדי שהייצוא הבא ינחת לצד הקודם, וכתובת האימייל של כל חשבון Google שהוספת עבורו את Readalix לתפריט “פתיחה באמצעות” של Drive, כדי שההגדרות יוכלו לומר לך אילו Drive מציגים אותו. הכול נשמר במכשיר הזה בלבד ולעולם לא מסונכרן לדפדפנים האחרים שלך.
- מה אנחנו מקבלים: שום דבר. אין בצד שלנו שרת שהקובץ יעבור דרכו. הדפדפן שלך מעלה אותו ישירות ל-Google, PDF שאתה פותח מ-Drive מגיע ישירות מ-Google לדפדפן שלך, ואנחנו לעולם לא רואים את הקובץ, את חשבון Google שלך, את כתובת האימייל שלך או את התוכן של ה-Drive שלך.
- כיבוי: ניתוק, בהגדרות הייצוא, אומר ל-Google לבטל את ההרשאה, מסיר את Readalix מתפריט “פתיחה באמצעות” של Drive, ומוחק את האסימון ואת מזהה התיקייה מהמכשיר הזה. קבצים ששמרת כבר נשארים ב-Drive שלך, ושם הם שלך לשמור או למחוק. אפשר גם לבטל את הגישה בכל עת מדף ההרשאות של חשבון Google שלך.
נתוני שימוש אנונימיים
כדי להחליט אילו קולות ושפות לשפר ואילו באגים לתקן, התוסף שולח אירועי שימוש אנונימיים אל PostHog בשרתים שלהם באיחוד האירופי. אפשר לכבות זאת בכל עת דרך הגדרות → כללי, ומאותו רגע שום דבר לא נשלח.
מה אירוע מכיל:
- סוג המשטח שנקרא (דף אינטרנט, PDF, מסמך Google, שדה בטופס), אף פעם לא איזה דף או איזה מסמך. כשקריאה נכשלת, אותו אירוע נושא גם את שם האתר (למשל bbc.com), כי דף ש-Readalix לא מצליח לקרוא אי אפשר לתקן בלי לדעת איפה הוא. רק שם האתר: אף פעם לא הכתובת, אף פעם לא מה שאחריה, ואתר ברשת פרטית, כתובת מקומית או קובץ במחשב שלך נרשמים רק ככאלה, בלי לציין אותם בשם.
- איזה מנוע קול, איזה קול ואיזו שפה שימשו, מהירות הקריאה, של אילו קולות השמעת דוגמה, עד כמה התקדמת בקריאה, למה הקריאה נעצרה (עצרת אותה, היא הסתיימה, או שנכשלה), האם יצא בכלל צליל, וכמה בערך חיכית לצליל הראשון וכמה זמן האזנת אחר כך, כל אחד כטווח זמן. עבור השפה, זה כולל איך היא נבחרה: מה הדף הצהיר, מה זוהה מהטקסט, מה קבעת לאתר הזה, ואילו מערכות כתב אחרות הטקסט הכיל (למשל שדף באנגלית הכיל גם ערבית). עבור דוגמת קול, גם האם היא השמיעה צליל.
- כמה טקסט נקרא, כטווח גדלים (למשל “200 עד 1000 תווים”), אף פעם לא ספירה מדויקת.
- באילו כפתורים והגדרות נעשה שימוש, האם המכסה היומית החינמית נגמרה, והאם בוצעה רכישה, או שרכישה קודמת שוחזרה על ידי כניסה בהתקנה חדשה. אם אתה קונה, האירוע רושם גם איזו תוכנית בחרת, את מחירה, האם לפניה הייתה תקופת ניסיון חינמית, וכמה זמן בערך היה לך התוסף לפני הרכישה (כטווח, כמו 7 עד 29 ימים), אף פעם לא את כתובת האימייל שלך או פרט תשלום כלשהו. עבור הגדרות שהערך שלהן הוא העיקר, הערך עצמו: צבעי ההדגשה שבחרת וקיצורי המקלדת שהגדרת, ופריסת שורת הכלים שסידרת (אילו כפתורים נמצאים בשורה העליונה ואילו מאחורי הידית, לפי הסדר). אם אתה מוריד או מסיר מודל קול מקומי (Piper, Kokoro, Supertonic או המודל שבו משתמשים הקולות האישיים שלך), איזה מודל זה היה, מה גודלו, האם ההורדה הסתיימה ואם נכשלה, למה, כתווית קבועה (אי אפשר היה להגיע לשרת, החיבור נותק באמצע, הדיסק התמלא, או שהשרת סירב). אם אתה בודק מפתח API של Gemini, OpenAI או ElevenLabs, איזה מהספקים האלה זה היה והאם הבדיקה עברה, נכשלה או לא הצליחה להגיע לספק, אף פעם לא המפתח עצמו או חלק ממנו. אם אתה משתמש ב-ElevenLabs, איזה מודל אתה בוחר, והאם הגדרת, ניקית או בחרת סגנון דיבור אקראי, אף פעם לא מה שהסגנון אומר. אם אתה מסתיר או מציג קולות או שפות בתפריטים שלך, לאיזה מנוע ולאיזו שפה הם שייכים, כמה הסתרת מתוך כמה שהוצגו, והאם השתמשת בכפתור הכמותי, אף פעם לא אילו קולות בודדים בחרת. אם התוסף מבקש ממך לדרג אותו ב-Chrome Web Store, האם השורה הזו הוצגה, האם פתחת את החנות ממנה או סגרת אותה, והאם זו הייתה הפעם הראשונה או השנייה ששאלו אותך, אף פעם לא משהו על מה שקראת כדי לזכות בה. בדף הפתיחה שנפתח כשמתקינים את Readalix, לאיזה משני שלביו הגעת: שהדף נפתח, האם התוסף כבר היה מוצמד לשורת הכלים שלך, האם הצמדת אותו, האם בחרת את טקסט הדוגמה, והאם משפט הוקרא. הדוגמה ניתנת לעריכה, ושום דבר שאתה בוחר או מקליד בה לא נשלח לעולם. אם אתה פותח PDF בקורא של Readalix: האם כפתור הקורא על PDF הוצג, הוצבע עליו או נלחץ, ובאיזה סוג PDF (המציג של הדפדפן עצמו, PDF בתוך דף אינטרנט, קובץ שנוצר על ידי אפליקציית אינטרנט, או תצוגה מקדימה של Google Drive או Gmail); איך המסמך נפתח, האם נפתח ואם לא, למה (למשל מספר השגיאה שהשרת ענה); מספר העמודים שלו, כמות הטקסט וגודל הקובץ, כל אחד כטווח; האם זה היה מסמך סרוק שהטקסט שלו היה צריך להיות מזוהה, באיזה אלפבית נעשה בו שימוש לכך וכמה זמן זה לקח; כמה מעמודיו לא ניתן היה לצייר, או הכילו תמונה שאי אפשר היה לקרוא את המילים שבה, כטווח; באילו מכלי הקורא השתמשת (חיפוש, תמונות ממוזערות, זום, סיבוב, הדפסה, הורדה, הדרך חזרה למציג של הדפדפן); האם הקורא הציע לקרוא את המילים שבתמונות המסמך ומה ענית; האם פתחת את שאר ה-PDF מגרירה של כמה קבצים; האם הסקריפטים של טופס לא יכלו לרוץ, או שקובץ ששמרת חסר משהו שאפליקציות אחרות צריכות כדי להציג שדה או הערה נכון; האם ניסית שוב הורדת זיהוי טקסט שנכשלה; האם במסמך יש טופס למילוי, אילו סוגי שדות מילאת (תיבת טקסט, תיבת סימון, בחירה מרשימה), והאם קובץ שהורדת או הדפסת נשא את השינויים שלך; האם הוספת טקסט, ציור, הדגשה או תמונה לעמוד (והאם התמונה הגיעה מהכפתור או נגררה לעמוד), האם תיארת תמונה או סימנת אותה כדקורטיבית, שינית את הצבע, הגודל, העובי או השקיפות שלה, הסתרת את ההדגשות שלך, או ביטלת או חזרת על שינוי (והאם במקלדת, בכפתורי הביטול והחזרה, או בכפתור שמחזיר משהו שהסרת), וכמה דברים הוספת בערך; וכשאתה סוגר אותו, כמה זמן הוא היה פתוח, עד כמה התקדמת במסמך בערך, והאם עזבת עם שינויים שלא שמרת. אף פעם לא שם הקובץ או כתובתו, מה חיפשת, משהו שהקלדת בו, תמונה שהוספת או המילים שמתארות אותה, או כל חלק מהטקסט שלו. בקורא של Readalix גם: האם הלשונית נפתחה חדשה או נטענה מחדש, כמה זמן לקח לעמוד הראשון ולמילים שלו להיות מוכנים (כטווחי זמן), האם חיפוש מצא משהו (אף פעם לא מה חיפשת), האם השתמשת בבחירת הכול, איך דפדפת בין עמודים והאם פתחת קובץ אחר; והאם כפתור הקורא הופיע במציג ה-PDF של אתר, או הוצע שם אחרי לחיצה על הפעלה. אם אתה מוסיף מפתח של Gemini, OpenAI או ElevenLabs: לאילו מהשירותים האלה שמור מפתח, לאילו שלבים בהוספה הגעת (פתיחת ספקי קולות, הכרטיסייה של שירות, הקישור לקבלת מפתח, או לחיצה על שמירה לפני סימון התיבה של Gemini), מספר השגיאה שספק ענה כשבדיקת מפתח, הקראה או דוגמת קול נכשלות, ועבור ElevenLabs, האם המפתח יכול להציג את הקרדיטים של החודש ובערך איזה חלק מהם נוצל. אף פעם לא המפתח עצמו או חלק ממנו.
- שגיאות וקריסות, עם הקובץ והשורה שמהם הגיעו. קריאה שנכשלה נושאת גם שובל אבחון קצר של השלבים שהובילו אליה: איזה נתיב לכידה רץ, כמה משפטים נמצאו, איזה מנוע וקול דיברו, עד איפה היא הגיעה לפני שנעצרה ומהי השגיאה. הוא נבנה מרשימה קבועה של שדות אבחון, כך שהטקסט שקראת, כתובת הדף והמילים המדוברות מושמטים בתכנון ולא מוסרים בדיעבד.
- גרסת התוסף, הדפדפן שלך והגרסה שלו, מערכת ההפעלה שלך, שפת הממשק, ערכת הנושא שבחרת (מערכת, בהירה או כהה) והאם המחשב שלך מוגדר למצב כהה, איזה מודל ElevenLabs נבחר אם שמרת מפתח ElevenLabs, ומזהה אקראי שנוצר בהתקנה. המזהה הזה נשמר במכשיר הזה בלבד, לעולם לא מסונכרן לחשבון שלך, ונעלם כשאתה מסיר את ההתקנה.
- האם אפשר היה להגיע לשירות הקולות של Microsoft, וכשלא, הסיבה כתווית קבועה: אין חיבור לאינטרנט, שום דבר לא ענה ברשת, הרשת חסמה אותו, שעון המכשיר שגוי, הרשאת דפדפן חסרה, השירות ענה אבל סירב לחיבור, או שענה אבל לא שלח אודיו בזמן. אף פעם לא כמה השעון לא מדויק, ואף פעם לא כתובת, שם רשת או פרט חומת אש.
- כשאתה מסיר את Readalix, Chrome פותח דף קצר ב-readalix.com ששואל למה. התשובה אופציונלית: אם תבחר באחת משלוש הסיבות, רק הבחירה הזו נשלחת, יחד עם הגרסה שהיית בה ושפת הממשק שלך. בדף יש גם תיבה אופציונלית לכתיבת תשובה במילים שלך. זה המקום היחיד ש-Readalix שולח בו טקסט שכתבת בעצמך, שום דבר לא נשלח אלא אם תמלא אותו ותלחץ על שליחה, והוא מוגבל ל-400 תווים, אז נא להשאיר בצד כל דבר אישי. התוסף כבר לא קיים בשלב הזה, כך שהתשובות האלה לא נושאות שום מזהה ולא ניתן לקשר אותן אליך או לשום דבר שקראת. כיבוי נתוני השימוש גם מונע מהדף הזה להיפתח.
- אם אתה כותב לנו מהגדרות → אודות, ההודעה שהקלדת נשלחת כאירוע, יחד עם גרסת התוסף, הדפדפן, והקול, השפה ומהירות הקריאה שהגדרת, כדי שאפשר יהיה לשחזר את הבעיה. שום דבר לא נשלח אלא אם כתבת משהו ולחצת על שליחה, והתיבה מוגבלת ל-1000 תווים. שדה כתובת האימייל אופציונלי ותמיד ריק עד שתקליד בו: התוסף אף פעם לא קורא כתובת מהדפדפן שלך, ואם תשאיר אותו ריק שום דבר עליך לא נשלח. בניגוד לדף ההסרה, הודעה שנשלחת מכאן כן נושאת את מזהה ההתקנה האקראי שתואר למעלה, וזה העניין: הוא מאפשר לנו לראות מה התוסף עשה לפני הבעיה, כך שאפשר באמת לטפל בדיווח. הדף אומר לך זאת לפני שאתה לוחץ על שליחה. קוד אקראי קצר מצורף כדי שאפשר יהיה להתאים תשובה מאוחרת יותר להודעה שלך; הוא לא מזהה אף אחד. נא להשאיר בצד כל דבר אישי ממה שאתה כותב. כיבוי נתוני השימוש מסיר את התיבה הזו.
- אם אתה משתמש בכלי החיתוך: איך הוא הופעל (כפתור שורת הכלים, קיצור המקלדת, תפריט הלחיצה הימנית, או מעצמו כששורת הכלים נפתחת), סוג הדף שהוא היה בו (דף אינטרנט, PDF, מסמך Google וכן הלאה) וסוג הדבר שהתיבה צוירה מעליו (וידאו, תמונה, אזור ציור או טקסט רגיל בדף), האם ביטלת אותו, האם נמצאו מילים בתיבה, איזה אלפבית קרא אותן, האם האלפבית הזה נוחש וכמה נוסו, האם מודל הזיהוי היה צריך לרדת, כמה זמן לקח הזיהוי וכמה טקסט יצא (כל אחד כטווח), האם הקריאה התחילה מעצמה, והאם בחרת אלפבית אחר, העתקת את הטקסט או הסרת את החיתוך, ואיך סיימת אותו (ה-✕ שליד התיבה, מקש Esc, שורת הכלים או קיצור המקלדת). קריאה של חיתוך נספרת כקריאה מאותו סוג. אף פעם לא התמונה, המילים שבה, או המקום בדף שבו הייתה התיבה. וגם האם וידאו שהתנגן מתחת לתיבה הושהה. וגם כמה זמן מצב החיתוך נשאר פתוח (כטווח) וכמה לחיצות בו לא שרטטו תיבה, האם אנימציית ההסבר הקצרה הוצגה, והאם מודל זיהוי עדיין היה בהורדה כשסיימת אותו.
- אם אתה משתמש בהכתבה: באיזה משלושת המודלים שלה נעשה שימוש והאם אתה או התוסף בחרתם בו, כמה זמן המיקרופון היה פועל וכמה זמן לקח לכל קטע דיבור להיכתב (כטווחים), כמה קטעים היו ובערך כמה מילים (כטווח), ואם היא נעצרה, למה, כתווית קבועה (המיקרופון היה חסום, חסר או בשימוש, או שלא ניתן היה להוריד את המודל או להריץ אותו, ובמקרה האחרון גם הודעת השגיאה הקצרה של המודל עצמו). המודל שאתה בוחר בהגדרות ← הכתבה, אחרי כמה זמן של שקט היא נעצרת, והשפה שאתה בוחר להכתבה נרשמים כמו הגדרות אחרות, והורדה או הסרה של מודל נרשמות כמו של מודל קול. אף פעם לא מה שאמרת: לא מילים, לא צליל.
- אם אתה יוצר קולות אישיים משלך: מתי פתחת את הקולות שלכם ואיך הגעת לשם, האם לחצת על יצירת הקול שלי או על הוספת קול, האם מודל הקול של אותה שפה כבר הורד, האם התחלת להקליט והאם עם המיקרופון שבחרת או עם ברירת המחדל של המחשב שלך, והאם סגרת את חלון ההקלטה לפני שנוצר קול ובאיזה שלב (יחד עם מספר השניות שהקלטת). לכל קול: השפה, האם הוא הוקלט או נוצר מקובץ שבחרת, הפורמט של ההקלטה (לדוגמה MP3), הגודל שלה וכמות הצליל שבה כטווחים, האורך שלו בשניות שלמות לאחר החיתוך, בערך כמה זמן לקחה יצירתו (כטווח), האם המודל עדיין היה בהורדה, האם הקול החדש הקריא בחזרה את המשפט הראשון שלו, כמה קולות היו לך אז, האם אישרת את המיקרופון עבורו, האם האזנת לו וניסית שוב, שינית את שמו או הסרת אותו, והאם השמעת את הדוגמה לפני ההורדה (ואיזה משני הקטעים שלה). אם יצירת קול נכשלה: למה, כתווית קבועה (קצר מדי, לא נשמע כלום, אין מיקרופון, המיקרופון לא אושר, קובץ שלא ניתן היה לקרוא, הגעה למגבלה של 10 קולות, או שהתוסף נעצר במהלך היצירה), השלב שבו היא נכשלה, והודעת השגיאה הקצרה שהדפדפן שלך או מודל הקול החזירו. אף פעם לא ההקלטה, לא השם שנתת לקול, לא שם הקובץ שבחרת, וגם לא שום דבר שנוצר מהם. קריאה באחד הקולות שלך מדווחת כמו כל קריאה אחרת, והקול מכונה בה רק “הקול שלי”, וכך גם השמעת דגימה של אחד מהם, עם הודעת השגיאה הקצרה אם לא נשמע צליל.
מה אירוע לעולם לא מכיל:
- את הטקסט שקראת, או כל חלק ממנו: בלי בחירה, בלי מילה, בלי משפט.
- הכתובת או הכותרת של כל דף שאתה מבקר בו, או שם של כל קובץ שאתה פותח. שם האתר שתואר למעלה הוא החריג היחיד, הוא נשלח רק כשקריאה נכשלת, ואף פעם לא בקריאה מוצלחת.
- את שמך, את כתובת האימייל שלך או את מפתחות ה-API שלך. שום דבר לא מבקש אותם ממך, ושום אירוע לא אוסף אותם ממך. יש שני חריגים, ששניהם אתה ממלא בעצמך ואף אחד מהם לא ממולא מראש: תיבת התגובה האופציונלית בדף ההסרה, ותיבת המשוב בהגדרות → אודות, ששדה האימייל האופציונלי בה קיים כדי שנוכל להשיב לך. שניהם שולחים בדיוק את המילים שהקלדת, אז נא להשאיר בצד פרטים אישיים.
- שום דבר לא נמכר, לא משותף עם מפרסמים ולא משמש למעקב אחריך בין אתרים. כמו בכל בקשת אינטרנט, עצם החיבור חושף את כתובת ה-IP שלך ל-PostHog; הם משתמשים בה רק כדי להסיק מדינה משוערת ואינם שומרים אותה.
ביקור ב-readalix.com
האתר שואל לפני שהוא מודד משהו. לחץ על אישור בהודעת העוגיות והדף יטען את Google Analytics, שמראה לנו אילו דפים נקראים, לכמה זמן, ואיך המבקרים מצאו אותם, כדי שנוכל לשפר את הדפים שעוזרים לך ולוותר על אלה שלא. לחץ על לא תודה ו-Google Analytics לעולם לא נטען.
- מה Google Analytics רושמת: הכתובת והכותרת של הדף, האתר ששלח אותך (מנוע חיפוש, ChatGPT, קישור), כמה זמן נשארת, המדינה והעיר המשוערות שלך, והדפדפן, סוג המכשיר והשפה שלך. היא מגדירה עוגיות ששמותיהן מתחילים ב-
_gaכדי לזהות ביקור חוזר, ו-Google מוחקת את הרשומות המפורטות אחרי חודשיים. - מה היא לעולם לא מקבלת: את שמך, את כתובת האימייל שלך, משהו שאתה מקליד, או משהו מהתוסף. תכונות הפרסום כבויות, כך שהנתונים לעולם לא משמשים להצגת מודעות. Google מעבדת אותם עבורנו לפי תנאי עיבוד הנתונים שלה, ומסבירה איך היא משתמשת בנתונים מאתרים שמשתמשים בשירותיה.
- נספר בלי עוגיות: Cloudflare, שמשרתת את האתר הזה, סופרת צפיות בדפים באמצעות Web Analytics שלה. היא לא מגדירה עוגיה, לא שומרת דבר במכשיר שלך, ומראה לנו רק סכומים, כמו צפיות לפי דף ולפי מדינה.
- שינוי דעה: התשובה שלך נשמרת בדפדפן הזה בלבד. השתמש בכפתור למטה כדי לשנות אותה בכל עת. בחירה ב“לא תודה” גם מוחקת את עוגיות Google Analytics שהאתר הזה הגדיר.
תשלומים
פרימיום נמכר דרך ExtensionPay, שמשתמשת ב-Stripe. כתובת האימייל ופרטי התשלום שלך מטופלים על ידיהם; אנחנו לעולם לא רואים ולא שומרים נתוני כרטיס. התוסף שואל אותם רק שני דברים: האם ההתקנה הנוכחית שולמה, וכמה פרימיום עולה היום, כדי שכפתורי הרכישה יציגו את המחיר שהקופה תחייב. בקשת המחיר לא נושאת שום דבר עליך.
ילדים
התוסף אינו מיועד לילדים מתחת לגיל 13 ואינו אוסף מידע אישי מאף אחד.
שינויים
אם המדיניות הזו משתנה, תאריך התוקף שלמעלה משתנה איתה.