בקרי ניגון

הקראה בקול שימושית רק אם אפשר לכוון אותה. כל מה שכאן עובד בזמן שהקול מדבר, בלי לעצור ולהתחיל מחדש.

השהיה והמשך

הכפתור הראשי משהה על המילה המדויקת שנאמרת. ההדגשה קופאת שם, על המסך, כך ששיחת טלפון לא עולה לך באיבוד המקום. לחיצה נוספת אומרת שוב את המשפט הנוכחי מאותה מילה, כך שהקול וההדגשה מתחילים יחד.

בזמן השהיה הכפתור מציג סמל המשך ולא משולש הפעלה רגיל, וכך אפשר להבדיל במבט בין הקראה מושהית להקראה שנעצרה.

דילוג על משפט

לחץ על ← ו-→ כדי לזוז משפט אחד אחורה או קדימה. הם עובדים מסרגל הכלים וגם ישר מהדף כשסרגל הכלים סגור, ורק בזמן שהלשונית הזו מקריאה, כך שהם לא מפריעים לגלילה בשאר הזמן.

• קדימה במשפט האחרוןשום דבר לא קורה, וההקראה ממשיכה בלי הפרעה.
• אחורה במשפט הראשוןהוא מושמע שוב מההתחלה.
• דילוג בזמן השהיהמתחיל לדבר שוב, כי לבקש משפט זה לבקש לשמוע אותו.

משפט היעד מודגש וגולל אל תוך התצוגה לפני שהקול מגיע אליו, כך שדילוג תמיד נראה כאילו עשה משהו, גם כשהקול לוקח רגע להתחיל.

מהירות קריאה

בקרת המהירות היא מחוון, ונכנסת לתוקף במשפט הבא בלי לשנות את גובה הקול. נקודות העצירה שלו תלויות בקול:

• קולות דפדפן0.5x, 0.8x, 1x, 1.2x, 1.5x, 2x.
• קולות Piper, Kokoro, Supertonic, Gemini, OpenAI, ElevenLabs ו-Microsoft, והקולות שלך0.25x, 0.5x, 0.75x, 1x, 1.25x, 1.5x, 2x, 3x.

כפתור סרגל הכלים הוא שעון מד שמחוגו עוקב אחרי המחוון, כש-1x מצביע ישר למעלה, כך שמבט אחד אומר אם אתה מעל המהירות הרגילה או מתחתיה. הקצה האיטי נועד ללומדי שפות, והקצה המהיר למעבר על כתבה ארוכה.

החלפת קול באמצע הקראה

אפשר לשנות קול, שפה ומהירות בזמן שהוא מדבר. השינוי נכנס בגבול המשפט הבא ולא חותך את הנוכחי, כך שהחלפת קול כדי להשוות בין שניים לוקחת כשנייה ובלי הפעלה מחדש.

מעקב אחרי הקריאה

גלול כדי לעקוב אחר הקריאה, שפועל כברירת מחדל בהגדרות, קריאה, שומר את המילה הנאמרת בתצוגה: הדף גולל את עצמו כשהקול יורד בו. גלול בעצמך והוא מפסיק לעקוב, כך שאפשר לקרוא קדימה או לבדוק משהו בלי להיאבק בדף. תג קטן מציע אז לקפוץ חזרה למקום שבו הקול נמצא.

הפסקה אחרי כל משפט

הפסקה לאחר כל משפט, גם הוא בהגדרות, קריאה, נעצר בסוף כל משפט וממתין שתלחץ על הפעלה (או על הקיצור שלך) למשפט הבא. הוא מיועד להכתבה, לתרגול תמלול ולחיקוי שפה, כשהקראה רציפה מהירה מדי כדי לעבוד איתה.

קיצורי המקלדת

Ctrl+Alt+R מתחיל הקראה, ולחיצה נוספת משהה או ממשיכה, בלי שסרגל הכלים ייפתח בכלל. לחץ עליו בלי בחירה והוא עושה מה שכפתור ההפעלה עושה: מקריא את הכתבה, ה-PDF, השקופית הנוכחית.

לארבע פעולות נוספות יש מקש משלהן: Ctrl+Alt+E מפעיל את בורר האלמנטים, Ctrl+Alt+S מתחיל חיתוך וקריאה, ו-→ ו-← מדלגים למשפט הבא או הקודם בזמן הקראה.

כדי לשנות אחד מהם, פתח את הגדרות, ואז קיצורי דרך, לחץ על הקלט ליד זה שאתה רוצה והקש את הצירוף. הכללים קצרים:

• אות או ספרה דורשות מקש משנהאחרת אות רגילה הייתה חוטפת את ההקלדה. מקשים שלא מקלידים כלום הם היוצא מן הכלל: F8, חץ, Home או Page Up לבדם בסדר, ולכן דילוג על משפט יכול להיות חץ בודד.
• צירופים שהדפדפן הבעלים שלהם נדחיםCtrl+T, Ctrl+W, צירופי כלי הפיתוח ומספרי החלפת הלשוניות לא מגיעים לעולם לדף, ולכן המקליט אומר זאת וממשיך להאזין.
• צירופים שכבר משמעותם משהו מותרים, עם אזהרהאפשר לקשור את Ctrl+C אם אתה מתעקש, אבל ההערה שמתחתיו תגיד לך שדפים ועורכים מאבדים העתקה כל עוד הוא קשור.

מתחת לכל אחד יש קישור שמחזיר אותו לברירת המחדל, וכפתור מחיקה שמכבה אותו לגמרי אם אתה מעדיף שלפעולה הזו לא יהיה מקש בכלל.

עצירה

לחץ על הדף, או הקש Esc. כל אחד מהם מסיים את ההקראה ולא משהה אותה, וההדגשה נמחקת. בצופה ה-PDF של Chrome, לחיצה על המסמך עושה אותו דבר.